דפים

יום שלישי, 26 בדצמבר 2017

סטודנטים כותבים: לא הורה. לא אבא. גבר שקוף מאת גיא חורש גונין

לא הורה. לא אבא. גבר שקוף 
מאת: גיא חורש גונין *








אנחנו האבות שקופים. אפילו לא מכנים אותנו בשמנו , אבות. מעדיפים לקרוא לנו גברים. היא אם חד הורית, אני גבר. באבחה חדה אחת, נמחקתי. לא הורה, לא אבא. גבר שקוף. לא קיים. בלי זכויות, רק חובות.

חזקת הגיל הרך הוא חוק מפלה שעומד בסתירה גמורה למגילת העצמאות של מדינת ישראל ובאה בעקבות לחצים של שדולה רדיקלית שטובת הילד אינה מעניינה, לכול ילד בישראל זכות לגדול עם שני הוריו
עצם מתן העדיפות במשמורת לידי צד אחד נוגד את ההיגיון, היושר המשפטי ואת הלוגיקה הפמיניסטית שמדברת  ודורשת שוויון, מעל אלו יש אין ספור מחקרים אקדמיים המצביעים על החשיבות שבגידול ילד בידי שני הוריו ולא ע"י אחד מהם.
הטענה שמעלות ע"י חברות הכנסת מהלובי הפמיניסטי וארגוני הנשים כי "אין בעיה כיום לאב שרוצה לגדל את ילדיו לעשות כן", רחוקה מן האמת שכן מבחינה חוקית אין לאבות יכולת שכזו בשל חזקת הגיל הרך והדבר שונה רק במקרים בודדים.
טענתם של ארגוני הנשים כי לבית המשפט מגיעים הצדדים עם חוזה חתום בו רוב הגברים "מוותרים" על משמורת ילדיהם הנה טענה דמגוגית שמתעלמת מהחקיקה הקיימת והרוח הנושבת בבתי המשפט, ברווחה ובשאר הגופים המעורבים בנושא.
גברים בישראל מגיעים להסכמי גירושים בין אם מרצון או תחת איומי הלובי הנשי רדיקלי (תלונות שווא, מעצרים, טיפול של גורמי רווחה והרחקה מילדיהם, נתון מעניין הוא שרוב האבות המתגרשים הופכים לפתע להיות הגורם האלים במשפחה, זאת למרות שמחקרים אקדמיים מראים כי התפלגות האלימות בין נשים לגברים שווה וכשבודקים אלימות המופנית נגד ילדים המחקר מוצא שנשים אחראיות פי שתיים מגברים לאלימות המופנית כנגד ילדים (34% לעומת 16.6% בהתאם).
גברים מבינים שכדי לשרוד תחת המערכת ותחת החוקים הקיימים הם נאלצים מראש לחתום על הסכם שקורע אותם מילדיהם, זאת בשל חזקת הגיל הרך וחוקים מפלים נוספים. על רקע נתונים אלו הוקמה בשנת 2005 וועדת שניט (הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין), למרות הניסיונות לטרפד את עבודתה הוועדה הגישה לאחר 8 שנים של עבודה המלצות חד משמעיות לביטול חזקת הגיל הרך, זכותו של כל ילד לגדול ולהיות בקשר עם שני הוריו, לצערי עד כה שרת המשפטים איילת שקד מסרבת לאמץ את המלצות הוועדה.
כול בר דעת מבין שכשהחלפתי חיתול לבתי הייתי הורה, כשהאכלתי את בתי הייתי הורה, כשהשכבתי אותה לישון הייתי הורה, כשטיפלתי בא כשהייתה חולה הייתי הורה. אך מרגע שהתגרשתי הפכתי מופלה ע"י מערכת חוקים שאינה תואמת למאה ה 21 ולתפקידי כהורה.
הגיע הזמן שנשים יפסיקו להסתכל על ילדי גירושים כנכס מניב של האם, ילדים באו לעולם ע"י שני הורים וזכותם לגדול אצל שני הורים גם לאחר שאלו התגרשו.


*   המחבר הנו גרוש, בוגר בר אילן בעל תארי BA במדעי המדינה, MA במשפט, לומד לתואר שני בתקשורת פוליטית ו CTO בחברת הייטק.

תגובה 1:

  1. נושא אפליית האבות הגרושים נזנח שנים ע"י התקשורת, חקיקה מיגדרית מפלה שהובילה לשיפוט וטיפול באבות הגרושים בצורה חרפתית ובאין פוצה פה שכן הדיונים נערכים בדלתיים סגורות, התוצאה העגומה הובילה לכך שקבוצת המתאבדים הגדולה בישראל הנה גברים גרושים, גם כאן התקשורת חוטאת בכך שאינה עוסקת בנושא ומעלה אותו לסדר הים הציבורי.

    השבמחק