מרצים כותבים: שימוש ביישומי מדיה חברתיים בקרב מפלגות ומועמדים במסגרת קמפיין הבחירות לכנסת ה- 20. מאת ד"ר שרון חליבה-אמיר

שימוש ביישומי מדיה חברתיים בקרב מפלגות ומועמדים במסגרת קמפיין הבחירות לכנסת           ה-20

מאת: ד"ר שרון חליבה-אמיר*

אחת משאלות המפתח במחקר הפוליטיקה המקוונת היא האם האינטרנט מעניק עדיפות למפלגות ולמועמדים מכהנים או שמא למפלגות ולמועמדים חדשים . השערות הנורמליזציה והשוויון עוסקות בהשפעת המרחב המקוון על הזירה הפוליטית.  

על פי השערת השוויון, המרחב המקוון יסייע לשחקנים החדשים וישטח את הבדלי הכוח והממון בינם לבין השחקנים הפעילים כבר בזירה הפוליטית.

על פי השערת הנורמליזציה  המרחב המקוון רק ישעתק את הבדלי העוצמה הקיימים בעולם האמיתי ולפיכך השימוש באינטרנט כפלטפורמה לקמפיין בחירות רק יעצים את השחקנים  הוותיקים על חשבון השחקנים החדשים.

הספרות המחקרית מגלה תמיכה משמעותית יותר בהשערת הנורמליזציה בהשוואה להשערת השוויון, עד כדי קונצנזוס.

מרבית המחקרים המוקדמים סקרו את השימוש של מפלגות ופוליטיקאים באתרי אינטרנט; אולם השימוש ההולך וגובר במדיה חברתיים כפלטפורמות עכשוויות לניהול פעילות פוליטית מקוונת מפיחה תקוות חדשות לשוויון פוליטי במרחב המקוון. מחקרים ספורים וראשוניים אף העלו כי השימוש הפוליטי העיקרי בפייסבוק נעשה על ידי שחקנים שוליים. 

על מנת לבחון לעומק האם פלטפורמות מדיה חברתיים מציעות תקווה חדשה להשערת השוויון, המחקר הנוכחי מנתח את הנוכחות המקוונת של מפלגות ומועמדים במסגרת מסע הבחירות לכנסת ה – 20.

מאחר וישראל נחשבת למדינה מובילה בכל הנוגע להיקף השימוש באינטרנט ובמדיה החברתיים (72.7% ו – 59.9% מכלל האוכלוסייה, בהתאמה נכון ל 30.06.16)( הממצאים עשויים להצביע על מגמות עתידיות  בקמפיינים מקוונים במדינות בהן היקף השימוש באינטרנט ובמדיה החברתיים מצומצם יותר.

המחקר מבקש לבחון האם קיימים הבדלים בין הנוכחות המקוונת של שחקנים פוליטיים דומיננטיים ושוליים הן ברמה המוסדית (מפלגות) והן ברמה האינדיבידואלית (מועמדי מפלגות): 

מתודולוגיה:

המחקר כלל 25 מפלגות ו – 240 מועמדים בהתאם לנתונים הרשמיים של וועדת הבחירות המרכזית. נתוני הנוכחות במדיה החברתיים נאספו במהלך הקמפיין באמצעות אתרים ויישומי מדיה חברתיים כמו גם דרך הכיסוי התקשורתי של מערכת הבחירות. הנתונים נותחו הן אופקית (ברמה המוסדית והפרסונלית) והן אנכית (מספר המשתמשים בכל פלטפורמת מדיה חברתיים).

ממצאים:

ברמה המפלגתית הממצאים מעידים על שימוש כמעט אבסולוטי בפייסבוק (92%) ובאתרים (88%). הבדלים משמעותיים נמצאו בכל הנוגע לנוכחות במדיה חברתיים אחרים כגון אינסטגרם וטוויטר.

ברמה הפרסונלית, אפילו פייסבוק השלטת לא הצליחה לבטל את הבדלי הכוחות הפוליטיים ולהשוות בין השחקנים. 71% ממועמדי המפלגות הדומיננטיות תפעלו דפי פייסבוק בהשוואה ל 4% בלבד ממועמדי המפלגות השוליות. הפערים גדולים אף יותר בכל הנוגע לפלטפורמות מדיה חברתיים אחרות.

המחקר מתכתב עם מחקרים קודמים המעלים כי הציפיות למימוש השערת השוויון מוחלפות בתחזיות למימוש השערת הנורמליזציה כשמועמדים ומפלגות מבוססים משתלטים גם על מרחב המדיה החברתיים.

*המחברת הינה חוקרת דמוקרטיה מקוונת  (e-Democracy) ופוליטיקה מקוונת (e-Politics)  ומרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן **המחקר בכללותו הוצג לראשונה בכנס האגודה הישראלית לתקשורת שהתקיים במכללת ספיר ביום 2.4.17