דפים

יום שני, 27 בפברואר 2017

סטודנטים כותבים: דור הסמארטפון. האם ילדי ישראל מכורים? מאת עמרי פרץ

דור הסמארטפון: האם ילדי ישראל מכורים
מאת: עמרי פרץ*



הם נולדו לתקופה כזאת שבה יד אחת החזיקה להם את הבקבוק והיד 
השנייה כתבה מסרון. יש מי שאומרים אפילו, שנולדו עם סמארטפון ביד.
הם לא מתקשרים אחד עם השני ולא משחקים בחוץ. הם לא הקימו 
מחנה או בית-על-עץ בחופשת הקיץ. היום כל אחד מהם מחובר לסמארטפון בכיסו, עסוק בלהוריד עוד אפליקציה.

בעבר ערוצי הטלוויזיה היו רק - ערוצי טלוויזיה. שידוריהם היו מרוכזים אך ורק במסך שחור אחד. ואילו היום הדור הצעיר מוקף בכל מדיום אפשרי – סמארטפונים, לפטופים וטאבלטים. אתרי האינטרנט מתאימים עצמם לדור הצעיר - לא רק לתכנים שהם משדרים אלא גם להרגלי הצפייה שלו בהם, ולמכשירים הטכנולוגיים דרכם הוא צורך אותם.

לפיכך מעניין לבחון למשל את השינויים שחלו באתר האינטרנט Nick.com. ראשית, אבחין בהבדלים בין האתר הישן לאתר החדש ואגדיר מהם. שנית, אסביר ואפרט על תאוריית הדטרמיניזם הטכנולוגי ואציג כיצד השפיעה בעבר הטכנולוגיה על רבדי החיים. ובסוף, אראה כיצד יושמה תיאוריית הדטרמיניזם הטכנולוגי, על פי מקלוהן, על השינוי החל באתר האינטרנט של ערוץ הילדים - "ניקולודיאון".
הרגלי הצפייה של האזרח הישראלי ב2011, עמדו על 232 דקות ביממה. כך עולה מדו"ח סיכום נתוני הצפייה לשנת 2011 של הועדה הישראלית למדרוג. אלו הן שלוש שעות ו52 דקות, בעוד שהזמן המומלץ לצפייה במסך הקטן בקרב ילדים הוא לא יותר משלוש שעות. כך כותב ד"ר איתי גל, רופא ילדים, באתר Ynet, בהתבססו על מחקר רחב שכלל  אלפי תלמידים בבריטניה ופורסם בגיליון האחרון של כתב העת Archives of Diseases in Childhood.(גל,2013). לפי המחקר ילדים שנטו לצפות בטלוויזיה מעל שלוש שעות  ביממה, נטו יותר להשתתף בקטטות, לספר שקרים או להתנהג באלימות כלפי חבריהם, זאת על פי דיווחי הוריהם. "הטלוויזיה עלולה לגרום להתמכרות של הילד. מול הטלוויזיה הילד אינו מבצע פעילות מחשבתית או פיזית. אלו שלוש שעות מבוזבזות שבהן הוא נח. תוכניות מסוימות עלולות להוסיף גם תכנים אלימים לצפייה, ולכן על ההורה להגביל את שעות הצפייה, לפרש לילד את התכנים, להסביר לו שהמציאות שונה ולפקח" אמר לYnet, ד"ר שי חן-גל, פסיכולוג ילדים.

בהתייחסות לכתבה שפורסמה באתר "הארץ", אודות השינוי המתרחש בערוץ "ניקולודיאון",  נראה כי נתוני צפייה אלה לא מספיקים לערוץ, (סטיל,2014). הערוץ מחפש למשוך אליו צופים חדשים, ואת אלה הקיימים, הוא מנסה להשאיר ברשתו, דרך התרחבות לאמצעי תקשורת נוספים: סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים. כרגע נמצאת בפיתוח אפליקציית "ניקולודאון" של הערוץ לממשק הסמארטפון, וסדרת האנימציה המקורית הראשונה שנוצרה אך ורק לאינטרנט ולטלפונים סלולריים. כבר במבט חטוף באתר ניקולודיאון, ניתן לראות כיצד הוא הותאם לדור הצעיר, שרגיל לגלילה משמאל לימין במכשיר הסלולרי. ממשק  האתר אופקי ודומה בעיצובו למסך הראשי של האייפון, והוא גם כולל כעת קיצורי דרך בדומה לאייקוני האפליקציות במסך הסמארטפון.
תיאוריית 'הדטרמיניזם הטכנולוגי' עשויה, אם כן, להסביר את השינויים האלה. התאוריה של מקלוהן, טוענת כי השינויים הטכנולוגיים בכלל, ואלו שבתקשורת בפרט, משפיעים על החברה, מעצבים את התפתחותה, ערכיה, כישורי האנשים החיים בה, ואף את הצורה בה הם חושבים. מקלוהן, מי שטבע את הביטוי "המדיום הוא המסר", מעמיק ואומר שהמדיום הוא הדומיננטי, הוא זה שקובע את אופי החברה ולא תוכן המסר. כשהומצא הדפוס והודפסו ספרים, שהם בעצם אוסף של שורות ארוכות של מילים, זו הייתה הטכנולוגיה הקיימת. והיא השפיעה על האדם בכל רבדי החיים וביניהם דרכי התחבורה - רכבות; הרכב התעשייה – מפעלים ובהם פס ייצור.  
ערוץ ניקולודיאון, מבקש, אם כן, לא להישאר מאחור. המטרה העומדת מאחורי עדכון אתר האינטרנט, ומאחורי הפצת סדרות ילדים בלעדיות לאינטרנט ולמכשירים סלולריים, היא להחזיר חזרה את אותם הילדים האלה - אשר נולדו לתוך עולם הטלוויזיה הדיגיטלית - לרשתו של הערוץ. הרי הם נולדו לעולם בו על מנת לבצע שיחת טלפון, אתה גולל פעם אחת ימינה ולוחץ על מסך. הדרך בה הם חושבים ומתנהלים הושפעה מן המכשיר הסלולרי, הטכנולוגיה העדכנית של ימינו.

אז האם הדור שלנו אבוד?
אני שמח להגיד שלא. אמנם כאשר אני מוצא את עצמי במפגש המשפחתי השבועי, בני הדודים שלי מחוברים אל מכשיר הטלוויזיה בדבק מגע. בנוסף, רבים הם אלה המרגישים כי הדור הצעיר נשאב יותר מתמיד אל הטכנולוגיה, וכבר אבד הקשר הבינאישי. משמח לשמוע כי אתר "vox"  מציג נתונים מעודדים אודות בני הנוער של דורנו - מתוך דו"ח של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, (Kliff, 2014). אחוזי הילודה בקרב בנות 19-15 הם הנמוכים מאז שנות החמישים, ופחות בני נוער מקיימים יחסי מין בלתי מוגנים. פחות ופחות תלמידי תיכון צורכים אלכוהול, סיגריות ומריחואנה. במקום כל אלה, קבוצת הגילאים של בין 24 ל 18, נמצאה כזאת שמרבה להתמיד בפעילויות של כושר גופני.
בתמונות: ילדים רגילים לחלוטין, אשר צולמו על ידי הצלמת דונה סטיבנס, כשהם צופים בטלויזיה. סדרת התמונות עונה לשם "Idiot Box"(Michel,2015).
עמרי פרץ הינו סטודנט שנה ב' בביה"ס לתקשורת וחברת מערכת הבלוג "בר דעת" 
ביבליוגרפיה:

Idiot Box kids glued to a TV (Michel,2015)

http://petapixel.com/2015/06/05/idiot-box-portraits-of-kids-with-eyes-glued-to-a-tv

תעשיית הטלוויזיה עושה הכול כדי לא לאבד את דור הילדים הדיגיטלי, "הארץ", (2014).

http://www.haaretz.co.il/gallery/television/.premium-1.2412047
סיכום נתוני צפייה, הועדה הישראלית למדרוג (2011) - http://www.rashut2.org.il/editor/UpLoadFiles/medrog191211.pdf
צפייה בטלוויזיה עד 3 שעות לא פוגעת בילדים, Ynet, (2013) - ד"ר איתי גל.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4361241,00.html
ויקיפדיה , מרשל מקלוהן -
Vox topics, Today's teenagers are the best-behaved generation on record – By Sarah Kliff.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה