לחקור וללמד ניו מדיה
מאת: ד"ר שרון חליבה-אמיר*
זה למעלה מעשור שאני חוקרת את הקשר בין
הפוליטיקה לאינטרנט; בין פוליטיקאים לעיתונאים לאזרחים באמצעות יישומי רשת.
מדובר בנושא מורכב לכשעצמו המחייב היכרות ושליטה
בארבע (לכל הפחות) דיסציפלינות שונות: משפט ומדיניות ציבורית; מדעי המדינה; תקשורת
המונים ומחקר אינטרנט (ואפשר לפרוט את הנושאים למעות קטנות יותר – תיאוריות
דמוקרטיות משלבות ציבור; מחקרי בחירות; מתודולוגיות רשת; מחקר רשתות חברתיות
ועוד). נושא שמתפתח ומסתבך ופונה לכיוונים בלתי צפויים כל העת.
מזה שש שנים שאני מלמדת תכנים הקשורים לתחומי
המחקר שלי ומעבר להם החל בממשל פתוח וכלה ברשת הפוליטית.
אז אם חשבתם שהבעיה העיקרית היא לחקור זירה
משתנה, טעיתם; הבעיה העיקרית היא ללמד ולהעביר תכנים הנוגעים לזירה משתנה.
מילא שאני אישית חותרת להבנה והפנמה של מונחים נזילים;
כמרצה מטרת העל שלי היא שהסטודנטים יבינו ויפנימו מונחים נזילים.
מלמדים אותנו שהרצאה חייבת לשמור על קו לוגי
אחיד וברור ועל קוהרנטיות פנימית. ההרצאות אמורות לסייע לסטודנטים להבנות מסגרת
תיאורטית שבתוכה ניתן יהיה להבין את המציאות הקיימת סביבנו ולעזור להם לארגן את
מחשבותיהם בתוך מושגים סדורים אבל מה קורה כשמלמדים תחום שאין בו נכון או לא
נכון....תחום שבו עיקר חומרי ההוראה הם מאמרי עיתונות כי מחקרים מתיישנים תוך שנים
בודדות ולעיתים תוך מספר חודשים? מה עושים כשהמציאות משתנה אל מול עינינו ובזמן
שמדברים?
איך ילידת עולם אנלוגי מעבירה תכנים חדשניים
לילידים דיגיטליים?
אין פתרונות קסם רק המון עבודה קשה:
ניטור יומי של תכני רשת ומאמרים רבים (יש לי בין
4 ל 6 שעות קריאה לפחות ליום רק בשביל להיות עם יד על הדופק)
שינוי מתמשך של הסילבוסים.
שינוי מתמשך של המצגות וחומרי ההוראה.
הנחה מקדמית שמועברת כקו מנחה בהוראה שיש לי
יותר שאלות מתשובות ושאני לא יודעת יותר טוב מהסטודנטים שלי מה יהיה אבל אני מנסה
יחד עימם להבנות את העולם.
נקודת מוצא על פיה שיתוף הסטודנטים שחיים ומצויים בעולם המשתנה עשוי להעשיר את השיח ולהיטיב את הבנתנו.
הוראה פלואידית עם סדר יום משתנה. נושא
שמרתק את הסטודנטים יעסיק אותנו מספר שיעורים ונושא אחר יקוצר.
שימוש בעזרי הוראה דינמיים ואינטראקטיביים –
גלישה באתרים במהלך השיעורים; סרטוני וידאו; אינפוגרפיקות ועוד.
חתירה ליישום פרקטי של התיאוריות כלומר בחינת
התיאוריות ואז המחשתן באמצעות דוגמאות מן המציאות
המון המון אהבה ותשוקה לסטודנטים להוראה ולמחקר.
עד כמה שעבודתי קשה היא ממלאת אותי בסיפוק
ובשמחת חיים. כשסטודנטים כותבים לי מספר שנים לאחר שסיימו את לימודיהם אצלי שחשבו
עליי ונזכרו בכל התיאוריות וההקשרים שלמדו אצלי, זוהי ההוקרה הטובה ביותר.
*המחברת
הינה חוקרת דמוקרטיה מקוונת (e-Democracy) ופוליטיקה מקוונת (e-Politics) ומרצה
בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן
שרון - מאמר מענין ובהיר
השבמחק