ההמולה על התעמולה
או: הדרך לבית הלבן רצופה ידיעות שקריות
או: הדרך לבית הלבן רצופה ידיעות שקריות
מאת:
פרופ׳ שמואל (סאם) ליימן-ווילציג*
לכל
הדעות, מערכת הבחירות בארה״ב שהסתיימה לאחרונה היתה המוזרה
ביותר בהיסטוריה של הדמוקרטיה האמריקאית. ברם, ייתכן שהיא גם מהווה נקודת מפנה
היסטורית לכל הדמוקרטיות בעולם – מסיבות לא סימפטיות בעליל.
מסתבר
שאחד הגורמים העיקריים – ואולי הגורם המרכזי –ל״ניצחון״ טראמפ (המירכאות, כי יריבתו,
הילרי קלינטון, גרפה שנים וחצי מיליון קולות יותר ממנו!) היו השקרים הגסים
שהסתובבו ברשתות החברתיות כמעט ללא סינון ומענה הולם. יתרה מזאת, על פי החדשות
האחרונות, קרוב לוודאי שגם רוסיה היתה מעורבת בהפצת (ואולי בהמצאת) חלק מאותם
שקרים אודות ״מעללי הילרי״.
בעבר,
אנשים שלא היו מרוצים מתוצאות בחירות נטו לטעון ש״התקשורת אשמה״. הפעם זה אכן
נכון, אם כי לא התקשורת המסורתית (עיתונים, תכניות חדשותיות בטלוויזיה וכו׳) אלא
התקשורת החדשה. כמובן, מדיום זה או אחר לכשעצמו הינו רק נתיב ואינו יכול להיות
״אשם״ במובן של יוזמה או מעשה הכרתי, אבל כפי שמקלוהן כתב: ״המדיום הוא המסר״.
הניו מדיה – בהיותם כמעט אינסופיים, מסוגלים להעביר כמויות אדירות של תוכן (שלא
כמו התקשורת המודפסת והאלקטרונית הרגילה) במהירות שיא, ומאפשרים אנונימיות לכותבי
התכנים – מהווים ״חיה״ אחרת ממה שהכרנו עד כה. וכמו חיות בטבע, הפעם מדובר
בהתנהגות נטולת מצפון, שאין עליה ״מפקח״ בגלל הכמות והמהירות של תופעת הפצת המידע
הכוזב.
אם
אין פתרון טכני או אנושי לעצור את מבול השקרים (אכן התחילו מאמצים ע״י פייסבוק
ורשתות אחרות, אולם גם הן יגלו כנראה חוסר אונים), האם אנו חסרי ישועה? האם
הדמוקרטיה (וניהול מדיני תקין בכללותו) תיחלש משמעותית כאשר שקר רודף חצי-אמת,
בעידן אותו מכנים האמריקאים: ?The Age of
Post-truth
הפתרון
היחידי נמצא אצלנו האזרחים והוא נקרא ״אוריינות תקשורת״ – לימוד (פורמאלי ובעיקר
תוך כדי התנסות אישית) כיצד להפריד את התבן מן המוץ. במלים אחרות, בכל הקשור
לתקשורת המגיעה דרך האינטרנט בדרכים אלו ואחרות, לא להאמין עד שזה נבדק. או (אני
יודע שזה לא ימצא חן בעיני רוב הצעירים בקרבינו), לחזור ולצרוך את רוב החדשות
מהתקשורת המסורתית (בין בדפוס ובין באינטרנט). לא שניתן להאמין בצורה עיוורת בכל
מה שכתוב/משודר שם, אבל לכל הפחות במדיה אלה ישנם שומרי סף מקצועיים אשר מנסים
לעמוד על האמת לאשורה, עם כל המגמתיות שקיימת בכל אמצעי תקשורת באשר הם.
שורה
תחתונה: המדיה המסורתיים הינם אמצעי תקשורת; המדיה החדשים פועלים (לרוב) כאמצעי
תשקורת. ראו הוזהרתם!
* המחבר כיהן כראש בית הספר לתקשורת באונ' בר אילן בשנים תשע"ה ותשע"ו
* המחבר כיהן כראש בית הספר לתקשורת באונ' בר אילן בשנים תשע"ה ותשע"ו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה