אסי כהן - הבדיחה על חשבונך
מאת: רועי דואני*
דדי דדון, הכוכב החדש
של "ארץ נהדרת", מצטרף לדמויות אחרות שגילם אסי כהן: פילוס (מצ'עמם לי),
איתן פרצלינה (פרסומת לבנק) וכמובן לקוקו הזמר (פקח אני פורק סחורה). בכל אותם
מקרים מגלם אסי כהן את המזרחי הטיפש שכולנו נהנים לצחוק מהתנהגותו המגוחכת המבוססת
על שלל סטראוטיפים גזעניים הטבועים עמוק בתרבות הפופולארית הישראלית. אלא שהבדיחה היא
לא על אותם אנשים המהווים מושא ל"סאטירה", אלא על חשבונו של כהן עצמו.
סרטי הבורקס שפרחו בשנות
ה-70 היו השיא של הגחכת המזרחי שהייתה קיימת מראשיתו של הקולנוע העברי בארץ ישראל.
שני השחקנים המזוהים ביותר עם דמויות מזרחיות נלעגות, יוסף שילוח ז"ל וזאב
רווח יבל"א, השקיעו שנים רבות כדי להכות על חטא ולנסות לנקות את הכתם שהודבק
לציבור שלם, ושליצירתו היו שותפים. אלא שגם היום, אחרי למעלה משלושה עשורים, ולמרות
שהשניים גילמו דמויות עומק בהצגות תיאטרון, בסדרות טלוויזיה ובקולנוע, הם עדיין
זכורים בשל אותן דמויות מבוזות. כך למשל, קהילת יהודי פרס המפוארת, על כל עושרה
האינטלקטואלי והתרבותי, מיוצגת במוחם של רבים מאיתנו כדמות מטופשת עם קרם אבוקדו
על הראש.
מי שחושב שדמויות אלו
הן נחלת העבר, טועה טעות מרה. הדמויות הנלעגות מתאימות עצמן לרוח התקופה. בשנות
ה-70, עת סרטי הבורקס, הדמויות הללו התקבלו באהבה, גם ע"י אלו שלמעשה הבדיחה
הייתה על חשבונם. אך גם היום התופעה אינה שונה. אתם מוזמנים לצפות בסדרת הרשת
העכשווית של הבנק הבינלאומי. בסדרה אסי כהן מגלם את איתן פרצלינה, מנהל בית דפוס
שחום המדבר עם חת ועם עין, שעושה טעויות לרוב ובורח מאחריות, בעוד נציגי הבנק
הלבנים שמולו, נדהמים מהתנהגותו המביכה. לפני פחות משנה, חברת הבנייה הדתית
"באמונה" הציגה פרסומת גזענית ומזעזעת. התנצלותו של המנכ"ל הייתה
כמס שפתיים ומדבריו היה ברור שאין הוא מבין את הבעיה, "אותנו זה הצחיק"
כך טען.
רמי סדן, היו"ר
החדש של דריקטוריון ערוץ 10, עורר סערה כשצוטט אומר "אנחנו, כאליטה, צריכים
לפרוץ את המעגלים של הערוץ, לפנות למסעודה משדרות". כאשר כך נראה ייצוג הזהות המזרחית בתרבות
הפופולארית, אל לנו להתפלא שדמות בכירה מרגישה בנוח להתבטא כך, גם אם מדובר בפורום
מצומצם. אך לצידו ישנם מובילי דעה רבים: רזי ברקאי הרגיש בנוח לומר בראיון
ל"ליידי גלובס" בזמן חשדות המין של אייל גולן, כי "אין הבדל בין
מעריצי אייל גולן למאמיני עובדיה יוסף" וכן "זה קהל מזרחי שומר מסורת
שסולח על הכל בהערצה חסרת ביקורת לחלוטין". אל אלו מתווספות התבטאויותיהם ערב
הבחירות של יאיר גרבוז, ענת וקסמן ואחרים. ככל הנראה, כל אלה חונכו שיש תרבות אחת
עליונה ונכונה ועל כל היתר להתחנך לפיה, ולא - יישארו נחותים. כיצד איפוא, חברת
הוועדה של בנק ישראל לבחירת שטרות הכסף החדשים, שרי רז , בעלת
האתוס הציוני-אשכנזי, תכיר
משורר מזרחי שמתאים להיות מיוצג על גבי שטר?
אפשר גם אחרת. ב-2003
התפרק הצמד "אסי וגורי" והם בשיא הצלחתם. הסיבה הרשמית לפירוק הייתה
הרצון של גורי אלפי להמשיך לאתגרים חדשים ולא להיתקע עם דמויות בינוניות שאיתן
עלול להיות מזוהה לשארית חייו. בעוד שאסי כהן ממשיך במורשת עשיית
ה"דאחקה" בהתאמה לרוח התקופה, גורי אלפי מנחה תוכנית לילה עם הומור
שנון, שנותנת במה לאמנים צעירים משלל הגוונים להציג את כישרונם, ובו בזמן מעבירה ביקורת
על הייצוג הסטריאוטיפי השגוי שלהם. תהליך קוטבי דומה קרה גם בפרידתם של אברי גלעד וארז טל, כאשר הראשון פנה לדרך של בידור באמצעות
קירוב לבבות, בעוד שהאחרון עשה זאת בדרך של הרחקת לבבות, שהיא גם קלה יותר ובעיקר
רווחית הרבה יותר.
...כי לעגו לי ידידי ...
איך אתנחם? איכה אשכח?
איכה אשכח?... (אביהו מדינה)
איך אתנחם? איכה אשכח?
איכה אשכח?... (אביהו מדינה)
*המחבר הנו
מנהל המרכז לתקשורת בינלאומית, בית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה