דפים

יום שלישי, 17 בנובמבר 2015

סטודנטים כותבים בעקבות גל הטרור בפריז. חלק א': אדום אדום אדום

אדום אדום אדום
מאת: בר כהן

אם תדליקו את הטלוויזיה ותצפו במהדורות החדשות המובילות בעולם, או שמא תעדיפו להכנס לאתרי החדשות הגדולים, העמודים הראשיים בפלטפורמות אלו יעסקו בדבר אחד: אירועי הטרור בצרפת. ביום שישי בערב אירעה מתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות צרפת: ע"פ דיווחים, 128 בני אדם נרצחו בפריז ויותר מ-300 נפצעו, מהם 99 באורח קשה. הפיגועים האלו, ככל פיגוע, הם מחרידים ומזעזעים. העולם מחבק (ובצדק) את הקורבנות הצרפתיים אשר לא רגילים כלל וכלל לאירועים שכאלה. יחד עם זאת, קשה כצרכן תקשורת שלא לשאול את השאלה: מדוע דם צרפתי סמיך יותר מדם אחר?


                            
דם - הוא דם - הוא דם. קורבנות של אותם אירועי הטרור האיסלאמי-קיצוני המתבצעים מדי יום ברחבי העולם (מה אתם יודעים, הוא אינו נגמר בצרפת), אינם זוכים לאותו סיקור תקשורתי מצד אותה תקשורת מלטפת. סיבה אחת לכך שבולטת לעין, בניתוח קר ומרוחק, היא שפיגוע בצרפת הוא יותר צבעוני ו"סקסי". הרי ארץ הבאגט היא יעד הרבה יותר אטרקטיבי מאשר ניגריה, סוריה או ארצנו - ישראל. סיבה נוספת, כמובן, היא ההיקף הגדול של ההרוגים והפצועים במתקפת הטרור בצרפת. אין על כך עוררין, אך לאלו נתונים נגיע אם נחשב מחד כמה אזרחים נהרגו בצרפת מטרור בעשור האחרון, ומאידך כמה בישראל? התקשורת צבועה ואיננה, בלשון המעטה, אוהדת את ארץ הקודש. היא תעדיף לעסוק בסימון מוצרים מההתנחלויות מאשר לסקר בהרחבה את העובדה שאנחנו כיום לא יכולים "לרדת" לקנות חלב מבלי ללבוש שכפ"ץ. ציטוט מבריק ועלום שם, בו נתקלתי באחת מהרשתות החברתיות, הוא ש "לאמריקאים יש 11/9. לצרפתים יש 13/11.ולנו יש 24/7".

תופעה בה ודאי נתקלתם גם אתם ברשתות החברתיות היא השמחה לאיד. היא אומנם סוג של מנגנון לשיחרור קיטור, אך אסור לאותם אנשים הרוקדים על דמו של המת לשכוח משהו קטן: המרצחים שוכנים גם בחצר האחורית שלנו, וטובחים בנו ברחובות מדי יום. תופעה שניה שהבחנתי בה, היא שפייסבוק מאפשרת למשתמשי האתר לשנות את תמונת הפרופיל שלהם בפייסבוק לצבעי דגל צרפת לאות הזדהות. אני באופן אישי לא מבין את זה, אבל נו טוב - אני מניח שכש-147 אנשים נרצחו לפני כחצי שנה בקולג' בקניה, מקרה שניתן להשוות בחומרתו לאירועי הטרור בצרפת, גם בזמנו פייסבוק הציעה לגולשיה את הדגל הקנייתי...

נותר לנו לקוות שאירועי הטרור האחרונים בצרפת יהוו סטירה מצלצלת למערב, אותו מערב שישב בחיבוק ידיים בזמן שהטרור האיסלאמי-רדיקלי קרם עור וגידים, והיה אחראי לפיגועים לא פחות מזעזעים ברחבי הגלובוס. הטרור הזה לא יפסק ביום בהיר אחד מעצמו, ומימדיו אינם הולכים ופוחתים. יש להלחם בו בדמות אקט של איחוד כוחות כנגד אותם פנאטיים, לפני שנגיע לנקודת האל-חזור (יש הטוענים שאנחנו כבר מזמן שם) בה בכל פינה בעולם יקומו תאי טרור היאיימו לכלותו. אם לא תגיע מכת-מנע משותפת ועוצמתית, זה רק עניין של זמן עד שתפרוץ מלחמת עולם שלישית.

* המחבר הנו סטודנט שנה ב' בבית הספר לתקשורת, אונ' בר אילן 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה