דפים

יום שני, 7 בספטמבר 2015

שיעור בהתקרנפות לפרופסור הסורר

שיעור בהתקרנפות לפרופסור הסורר
מאת: פרופ' דן כספי
עם שובי ממחוז דראקולה מצאתי על שולחן המערכת מספר אגדות אורבניות. הנה אחת מהן, ובה מהדדים כללי המשחק החדשים. כרגיל, הדמיון בין הדמויות באגדה האורבנית לבין המציאות מקרי בהחלט ועל אחריות הקוראים
עם כניסתי לקמפוס, שוב צפצף הנייד. ועוד פעמיים ברצף.
ראש המחלקה רוצה לדבר אתך. גש ישר אליו.
פעמיים סימסה מרכזת המחלקה ולא הותירה לי בררה אלא להישמע להנחיותיה. ראש המחלקה היה צפון בכורסא ואצבעות ידיו נקשו אילו באילו. לא היה ספק. תנוחה מבשרת רעות. לאחר חילופי ברכות וללא שיחה קטנה מקדימה, הוא ניגש לעניין.
- יהיה אסון אם לא תלמד בשנה הבאה? הנחית ראש המחלקה את הפטיש.
- מה קרה? הרי סיכמנו שסופגים את הירידה במספר הסטודנטים. פיטרנו את כל המרצים החיצוניים. באין צדקי, ואתה יכול לבדוק, לא נתתי השנה ציון נמוך מ-80. הפנמתי את השיטה של התחנפות לסטודנטים עם ציונים מנופחים.
- אל תדאג, לא תיפגע כלכלית. המשכורת כרגיל, גם הקרנות הרגילות. רק לא תלמד. תוכל להגיע לישיבות, להנחות סטודנטים, לנסוע לכנסים. ואתה מרבה לנסוע ולהציג. אך לכיתה לא תכנס.
- מה קרה? הסוכנים של אם תרצו שוב הקליטו אותי. כמה שזכור לי, בחודשים האחרונים עשיתי כמיטב יכולתי והקפדתי לא להביע דעה פוליטית.






- איש יקר, גם הדיקן רוצה לדבר אתך, הצביע ראש המחלקה על דלת המשרד.
- זמנים לא פשוטים עוברים עלינו, נשמע הדיקן כמחפש את המלים המתאימות. אתמול התיאטראות, כעת גם אנחנו.
- נו, טוב. זה לא חדש. כבר היינו בסרט זה. אני ברשימה שלהם כבר למעלה משנה. אין שיעור שלא מקליטים אותי ומעלים באתר שלהם.
- אתה לא מבין. הפעם זה רציני יותר. יש ועדה על-אוניברסיטאית לטיפוח משאבי אנוש. ועדה ציבורית.
- כביכול  ציבורית.
- מינו את  טרכטנברג  ליו"ר הועדה.
- אדם   לכל  עת. הוא כבר הסב נזק לידע האקדמי כאשר הכניס בה את עקרונות הרייטינג. ספרים אינם נחשבים לצורך קידום. רק מאמרים, וגם אלה שמרבים לצטט אותם, נחשבים וכל היתר הם "מאמרי זבל". אם יש לך חברים רבים שמצטטים את המאמרים שלך, אתה מסודר.
- כל מינוי חדש   חייב לעבור כעת את ועדת טרכטנברג. יושבים בה נציגים של משרד החינוך, משרד ראש הממשלה, משרד התרבות, משרד המדע ונציגים של ועדת החינוך בכנסת ומל"ג.
- יש גם נציגי  אקדמיה?
- שלושה  פרופסורים.
- ומיהם?
הדיקן השתתק והפנה את ראשו למעלה כמי שרצה להזהירני שהכל מוקלט בלשכה שלו. אולי תכתוב, סימנתי לו בשפת ידיים. ואז העביר אלי בכתב שלושה שמות מרומזים; הכלכלן הפטפטן מהבין תחומי, המומחה להשכלה גבוהה מהעברית והפיזיקאי מוייצמן. אחרי שעיינתי בפתק, הדיקן סימן לי לקרוע אותו. וכך עשיתי מייד. הוא שלח יד כדי לאסוף את קרעי הפתק.
- מדי בוקר הם מקבלים   דוחות מיפעת תקשורת. אין צורך להסביר לך מה זה יפעת תקשורת.
- מכון שמתמחה בסקירתם של אמצעי התקשורת,  ובודק מי מוזכר בהם וכמה פעמים. ממש כמו ועדת המדרוג של הטלוויזיה.
- שמך הופיע אתמול בדוח, הסיר הדיקן את  הסיבה לזימוני הדחוף אליו.
- מה  הפעם? אימצתי את זיכרוני ולא העליתי דבר. כבר למעלה מחצי שנה לא פרסמתי דבר שעלול להעיר דובים משנתם ולאתגר את הקונצנזוס הלאומני.
- לא מדויק,   איש יקר. תבין, זמנים לא פשוטים עוברים עלינו. אנחנו זקוקים יותר מאי פעם לתמיכת הממשלה. מספר הסטודנטים יורד. התורמים מקמצים את ידם. ההוצאות גבוהות. הכל נגדנו.
- כי הסכמתם להיכנע, לקבל את כל הפוליטרוקים במסווה של "אנשי הציבור", תחילה לוועד הנאמנים, וכעת גם הועדה   למשאבי אנוש.
- קל לך לשפוט  אותנו. גם הרקטורית רוצה לדבר אתך.
*
גם הרקטורית ניגשה ישר לעניין.
- תגיד לי, השתגעת? אין לך על מה לכתוב ומה לבקר? תכתוב על קיפוח מגדרי ומזרחים באקדמיה, על הביורוקרטיה המסואבת, על משילות, על חוסר נגישות לנכים באוניברסיטה ובכלל, על חופש אקדמי וחופש המימון של אקדמיה, על מאה ואחד נושאים. מדוע להיכנס בהם?
- מה כבר כתבתי?
- ש"ישראל היום"  הוא גרוע יותר מפראבדה. דן רביב כבר צלצל הבוקר כדי להודיע שאדלסון מושך את תרומתו להקמת בר מועדון לסטודנטים. כנראה, המשך יבוא, כך הוא הבטיח.
- אבל זהו הפרויקט  שלו כעת. בר של "ישראל היום" הוא גרוע יותר מפראבדה. סטודנטים בכל קמפוס. בלי בר לסטודנטים אין לאדלסון תשתית להכניס מכונות הימור לקמפוס.
- שמע, ההגיגים שלך  עולים לנו ביוקר, פנתה הרקטורית למחשב וגלשה בעמודי Walla. הנה ההודעה שלנו לעיתונות כבר פורסמה. אוניברסיטה השעתה פרופסור שמתח ביקורת על ישראל היום.
- יש עוד מישהו שרוצה  לדבר אתי? שאלתי בנימוס ובסקרנות.
- אל תתחכם חביבי! מנהלת כוח אדם מסכמת את התיק שלך. הודעה על זכאותך לדמי פרישה מוקדמת תקבל בימים הקרובים.
ביציאתי מלשכת הרקטורית מצאתי SMS מרעייתי: האם נכון מה ששמעתי בחדשות? האמנם פיטרו אותך ומדוע? מייד השבתי לה: לא פיטרו אותי אלא שיחררו אותי.


הפוסט פורסם ביום 28.6.15 בבלוג דן בתקשורת הבלוג של פרופ' דן כספי בעיתון הארץ
פרופ' דן כספי, מחוקרי התקשורת הבולטים בישראל, כיהן בין השנים  2004-2009 כראש המחלקה לתקשורת וראש מרכז בורדה לתקשורת חדשנית  באונ' בן גוריון בנגב.





תגובה 1: