ב"ה
רג'וב, הכנסתָ להסברה הישראלית גול – בין הרגליים.
מאת
איציק כהן
מי
ביננו, שעקב אחר החדשות בחודש האחרון, בטח הבחין באיום שהתקרב אל עבר מדינת ישראל –
דיון בעניין השעיית ישראל מפיפ"א.
בתחילה,
חשבתי שמדובר בבדיחה ובעוד פרובוקציה של הפלסטינאים, על מנת לתפוס כותרות ולהכתים
את מדינת ישראל;אחרי הכל, אנו כבר למודים פרשיות מעין אלו.
אך,
ככל שחלף הזמן, הבנתי שמדובר בעניין רציני. תחושת התסכול והמתח, עד שג'יבריל רג'וב
החליט ב"טוב לבו" למשוך את הבקשה, היו בלתי נסבלים ובעיקר משפילים.
לבסוף,
ההצבעה לא יצאה לפועל, ג'יבריל רג'וב ועופר ועיני לחצו ידיים, ופיפ"א החלו לעסוקבפרשיות שחיתות והונאה, למזלנו...
אך
מה יהיה בפעם הבאה? כמה נורות אדומות צריך המקרה של פיפ"א להדליק לנו, בדבר
ההסברה הישראלית?!
מבלי
להכנס לפוליטיקה, ולהתלונן שעדיין אין במדינת ישראל שר חוץ מאז הבחירות, ועל כך
שנושא ההסברה מתחלק בין שלושה משרדים שונים וכו', נשאלת השאלה: היכן ההסברה
הישראלית? איך ייתכן שבכל שנה עשרות מיליוני שקלים מוזרמים לעניין ההסברה ועדיין
תדמיתה של מדינת ישראל בשפל חסר תקדים?
אין
בידי את הכלים לתת עצות להסברה הישראלית, אך בכל זאת, האם לא עלה בדעתם להציג
לעולם, לפחות, מיהו האדון ג'יבריל רג'וב? מה עברו? מהן עמדותיו? מה הוא אומר כאשר
הוא מדבר בערבית?
אז
ככה, לידיעת ההסברה הישראלית, הנציג הפלסטינאי שנשלח לדיון הוא לא יותר ממחבל שהחל
לעסוק בטרור כבר בגיל - 17 ונידון למאסר עולם. רק לאחרונה אמר "עד עכשיו אין לנו נשק גרעיני, אבל בחיי אללה, אילו היה לנו
(נשק) גרעיני - מהבוקר היינו משתמשים בו"...כמובן, שזו רק דוגמה קטנה.
אם
הקולות הללו בנוסף לאסטרטגיות התקפה נוספות היו מיושמות, אין לי ספק שכל התהליך
היה נראה אחרת.
לצערי,
ההסברה הישראלית שידרה גמגום, חוסר ביטחון, רגשי נחיתות ורחמים. לא נתפלא, אפוא
שהתוצאה והטעם המר שנשארו, הם בהתאם.
מלבד
המטבח הערבי המשובח, כדאי לנו, ללמוד מבני דודנו, הסברה מהי, תוך ניצול חולשותיו
של הצד השני. כל זאת, ללא תקציבים מנופחים וללא משרדים חלולים; אם- כי בזכות
האמונה בצדקת הדרך.
למזלנו,
הפעם הצלחנו להדוף את המתקפה אך הפעם הבאה כבר מחכה לנו בפתח, והרי, כבר לימדונו חז"ל כלל, שכדאי שניישם:"מי שנכווה
ברותחין, נזהר בצוננין".
אחרת,
המקרה של פיפ"א יהיה בגדר, "הקדמה" למה שמחכה לנו בהמשך. מי שלא
רוצה שמדינת ישראל תמשיך לשדר חולשה בעניין ההסברה, כדאי שישאל את השאלות ולא ירפה
עד שיקבל תשובות. ולא, נמצא את עצמנו מתחנפים שניתומתחננים בפני מחבל לבוש חליפה,
שיאפשר לנו להתמודד, הפעם - באולימפיאדה.
המחבר
הנו סטודנט שנה א' בבית הספר לתקשורת אונ' בר אילן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה